אני עושה עיניים

הלוווו!!! מה קורה???
מאות כניסות ביום, עשרות עוקבים ואף אחד לא מתקשר לשאול מה שלומי?
אולי קרה לי משהו? אולי דקרה אותי מסרגה? אולי נחנקתי מצמר? (;

יותר מחצי שנה הבחורה לא כותבת מילה ואתם שותקים? טלפון, תגובה, איפה את, הכל בסדר, אימייל קצר, משהו?
כלום. רק דוגמאות סריגה מעניינות אתכם, ידעתי! (:

[זה בסדר, אני יודעת שאתם לא באמת מתעמקים במה שאני כותבת. לכן אני מרשה לעצמי לכתוב גם את השורות האלה…(: ].

אני חייבת להודות שאת הפתיחה לפוסט הזה יש לי בראש כבר כמה חודשים, לגבי ההמשך, עדיין לא ברור לי מה עומד להיכתב פה.

אז, בפגישתנו האחרונה שלומי לא היה משהו ונסכם את זה בכך ש- ל' בן זוגי דאז ואנוכי עברנו ממצב של מריבות לגבי בחירת המקום בו נתחתן, להבנה עצובה שזה לא זה, ודרכינו נפרדו.

אספתי את הצמר שלי ואת טובה ועצרנו לנוח בבית הוריי, עד שנמצא את עצמנו מחדש. מה זה אומר? זה אומר שכל הבית שלי מאוחסן בחניה ואני וטובה ישנות בחדר המשחקים של האחייניות שלי. אנחנו והצמר. חצי שנה בינתיים.

מה זה אומר? זה אומר שהעברתי את עצמי "טיפול בסריגה". פשוט יושבת וסורגת כל ערב. כל הערב. את התוצאות אפשר לראות בדף הפייסבוק החדש של עושה עיניים, כנסו כנסו, ואם אתם כבר שם תנו איזה לייק (;

כן, ולמרות כל הסריגה הזאת, לא היה לי ממש מה לכתוב לכם. אין לי הוראות סריגה חדשות ומקוריות לתת לכם [ודוגמאות סריגה קנויות, כידוע, אתם לא ממש אוהבים (: ], ולא ממש יצאו לי תמונות סריגה מרגשות… פשוט ישבתי כל ערב לסרוג. לא לחשוב. בטח שלא היה לי משהו ברור להגיד.

אז מה גרם לי בכל זאת לכתוב היום?

ביום שישי האחרון חוויתי את אחד הרגעים המרגשים ביותר שקרו לי בחיים, בטח שבענייני סריגה:

ישבתי לי ליד דוכן הסריגות שלי (כן, זה מה שקורה אחרי חצי שנה של טיפול בסריגה, צריך להעיף את הדברים לאנשהו, ובתור רווקה מזדקנת ללא ילדים, זה נהיה כבר פאתטי כל הבגדי תינוקות שסרגתי…) מחייכת לי לעוברים ושבים. עברו ליד הדוכן אם וביתה המתבגרת. האם ציינה את חמידות האפודות, ובעודה מתעמקת בהן אמרה לביתה שזו גיזרת אפודה כמו שהיא (האמא) סרגה. באותה נשימה פנתה אלי ושאלה אם הדוגמא של האפודות היא כמו הדוגמא שהועלתה באתר של "עושה עיניים".

לקח לי שניה להבין, ואז עניתי, קצת מבולבלת: "אה… אני עושה עיניים" (כן, זה נשמע נורא גם כשאמרתי את זה), "זה הבלוג שלי".

אין ספק, היה מרגש (: שוחחנו קצת על ענייני הגיזרה, המידות והסריגות ואז הן המשיכו להן בדרכן.

ואני נשארתי לבד, עם ההתרגשות והשמחה מהעובדה שמסתובבים להם ברחבי הארץ אנשים שמכירים את הבלוג שלי.

ואם אני נשמעת צינית, שיהיה ברור שאני לא.

אני עושה עיניים ♥

Advertisements

23 מחשבות על “אני עושה עיניים

  1. היי
    רציתי לאמר לך שסרגתי את הפונצו המהמם שלך
    עם החלפת הצבעים יצא חבל על הזמן
    תודה כרמלה שמש

    אהבתי

  2. הי ליאת, לא זוכרת אם אי פעם הגבתי לך. אם זה משמח אותך – בנות פורום תפוז הרבות מכירות את הבלוג שלך כמעט כולן. אני מאד אהבתי אותו (ואת הכתיבה הכנה שלך) כשהיה פעיל. גם אם לא נתת הסברים "כי זה קנוי" בוודאי היווית ונתת השראה :-) (עשיתי השנה כמה וכמה מחממי ידים לפי ההוראות שלך). טוב שחזרת (ולא נטשת "סתם כי נמאס לך".
    לימים רגועים יותר!
    איריס

    אהבתי

  3. Sorry… גיליתי את הבלוג שלך רק לפני שבוע, כך שלא הספקתי לדאוג לך.
    התחלתי לסרוג לאחרונה ואני נעזרת בבלוג שלך, לא רק לסרוג את יודעת, גם כותבת יפה מאוד. יש לנו הרבה חברות משותפות בפייסבוק, יש לך איזשהו קשר לניצנים?
    תודה על שיתוף המידע ותרגישי טוב.
    אביגל

    אהבתי

    1. הי, אין על מה להצטער! טוב שבאת (:
      את הבנות בניצנים הכרתי באיזה קורס שעברתי איתן כבר לפני די הרבה זמן (לא קשור בסריגה) ומשם נוצר הקשר בפייסבוק…

      אהבתי

  4. טוב, גיליתי את הבלוג שלך רק עכשיו,
    ומאוד אהבתי את הכתיבה ואת ההוראות…
    אני מאחלת לך רק אושר בחיים, מה שאמור לקרות קורה… ואם זה לא זה עדיף לסיים את זה עכשיו ולא אחרי החתונה. שולחת לך המון חיבוקים וחיזוקים.
    ומתחילה לחרוש אחורה… (יש לי בת קטנטונת, אז כל הדברים הממש חמודים שפרסמת קורצים לי ביותר).
    חן

    אהבתי

  5. הי יקירה
    הצלחת לעורר אצלי רגשות "אשמה" אנחנו אנשים שלוקחים מה שמתאים לנו ונוטים להמשיך הלאה מבלי להניד עפעף מקסימום לומר תודה וגם זה לעיתים לא קורה.
    התרגשתי מאד מאד ממה שהעלית כאן בפוסט שלך, והזדהיתי איתך במובן הזה שגם לי הסריגה שימשה כתרפיה אחרי שפקד אותי אסון אישי משפחתי קשה . את נשמעת בן אדם מדהים ומשדרת חוזק ומאמינה שתתגברי על הכל, כל מה שצריך לקרות בחיים קורה ואני מאמינה שהכל לטובה. מחכה לך עם הרבה השראה והרבה יצירתיות כי אין עלייך את מוכשרת מאד
    חיבוק
    מלי ליאור

    אהבתי

  6. שלום לך עושה עיניים, אני ה"אם עם בתה המתבגרת", שתיארת. רק היום נכנסתי לבלוג שלך והתרגשתי מאד לקרוא את הפוסט שלך, גם בשבילי המפגש אתך היה מרגש. החיבור הזה בין דבר טוב שאתה פוגש ברשת לבין הבן-אדם שעומד מאחוריו- זה באמת כייף ומרגש. אז תדעי לך שברגע שאת "שולחת" משהו ממך ליקום,(יואו, זה נשמע נורא שאנטי ניו אייג', אבל זה ממש לא, זה הכי פשוט..) הוא ממשיך לעבוד בדרכו שלו, יש לו כבר קיום משל עצמו כשלנו אין בכלל מושג לאן ולמי הוא הגיע.תמיד תחשבי על הכי טוב, כי מה שאת שולחת ,הבלוג שלך,זה טוב, וטוב מתפשט!!אני בטוחה שיש הרבה נשים שבזכות הבלוג בשלך חזרו לסרוג, או התחילו את המסע שלהן בתחום מקסים זה, או שמקבלות עידוד לסרוג דברים שלא ידעו קודם……
    ובעניין האישי ששיתפת, גם כן באיזשהו אופן זה בטח לטובה, תצמחי ותמשיכי הלאה, לשלוח טוב ולקבל טוב.

    אהבתי

  7. היי אני עוקבת אחרי הפוסט שלך רק בחצי שנה האחרונה ואני אוהבת אותו מאוד. אני חושבת שהעבודות שלך יפות.
    הבנתי שאת יודעת לתרגם הוראות סריגה מאנגלית. זה נכון?
    הייתי שמחה אם היית עוזזרת לי לתרגם את ההוראות לשתי השמלות המדהימות האלה

    http://storage.canalblog.com/71/69/706928/68718860.pdf

    http://www.pickles.no/impress-dress/2009/6/8/impress-dress-for-little-girls.html?printerFriendly=true

    אני מתה להכין אותן ואני לא יודעת לתרגם כאלה דברים אשמח אם תחזירי תשובה.

    נעם

    אהבתי

    1. הי נעם, אכן שמלות מדהימות!!! אני באמת מתרגמת לפעמים הוראות, אבל רק לסריגה במסרגה אחת… :( אני ממש לא טובה בקטע של שתי מסרגות אז אני לא מספיק מתמצאת במונחים כדי לתרגם… מציעה לך לנסות להיעזר בטבלאות תרגום שיש ברשת, אני בטוחה שזה לא יהיה מסובך, וממליצה על הפוסט של גוגי ליפשיץ בעניין של מונחי סריגה בשתיים ותרגומים, כאן >> http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?entryId=1005955. בהצלחה (:

      אהבתי

  8. אוי ויי. בנות (כן, רובכן בנות), המון תודה על העידוד קודם כל!, רק חשוב לי לציין שאני חס וחלילה לא כועסת עליכן! הכל נאמר בחיוך. רחב!!! D:
    לפעמים מרוב סמיילים, לא רואים את הפוסטים שלי, אבל אני מאוד משתדלת שזה יהיה ברור שאני צוחקת וחשוב לי להסביר את זה הפעם… והכי הרבה אני שמחה שאתן נהנות מהדוגמאות שאני כן מצליחה להביא!!! (: תודה!!!

    אהבתי

  9. הכעס שלך מתוק להפליא וניכר שאת כבר אחרי רוב הבאסה. עכשיו את כותבת ממקום מאוזן וכעת נותר לעבור עוד שלב לשמחה. הכל בתוכך והרוב תלוי בך!! ואכן אני/אנחנו רוצות דוגמאות. מהפרח שלך עשיתי אין ספור דברים יפים ואני מנשקת אותך על כך. בעולם המזוגזג הזה בחרת להיות בצד הנותן אבל דעי לך שאת רק חוליה בשרשרת של נשים מדהימות שממשיכות לתת ולתת.

    אהבתי

  10. בתור אחת שעברה משהו דומה, אני יכולה להגיד לך שהחיים ממשיכים. לפעמים זה לוקח קצת זמן, אבל הקלישאות כולן נכונות :-). תמשיכי לעשות דברים שאת נהנית מהם.. כל מה שאני רואה בפייסבוק מהמם
    המון בהצלחה

    אהבתי

  11. קראתי את הפתיחה המרשימה ורציתי לומר לך שכתבתי לך כשעוד היית פעילה (דרך מסרים בתפוז), כתבת לי תשובה, ואח"כ פשוט הפסקת להגיב אלי, ואגב – רק זה מה שאני זוכרת ממך. אז תכל'ס את יודעת הכול והתשובות הן אצלך בפנים.

    אהבתי

  12. עבודות משגעות – כתבתי לך בפייסבוק…

    אבל היכן הדוכן ? ? ?

    תמשיכי להיות שמחה כפי שאת….את מוכשרת בטירוף והכל כבר יסתדר מאליו….

    דבורי

    אהבתי

    1. הי דבורי, המון תודה (: הדוכן בשבוע שעבר היה ביריד שבמשמר השרון שזה אחלה מקום, אבל אני מאוד מאוד לא עקבית בעניין הזה (שזה אומר שכל פעם אני נזכרת ברגע האחרון להחליט אם יש מספיק מה למכור ואז עושה טלפונים ומוצאת לי מקום…) (-:

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s