עושה עיניים

בלוג סריגה

הארכיון של סריגה

פרוייקט שבועות – Part #4

טה דהההההההה!!!

לכבוד החג שהגיע, חלק רביעי ואחרון בסדרת הסרטונים לשבועות!

והפעם – סריגת סיומת קפל חיצוני לסלסלה.
מה זאת אומרת? אחרי שסרגנו סלסלה בסיסית, נוסיף שוליים שמתקפלים החוצה, באופן קבוע ומובנה ומהמם…

 סלסלה עם קפל חיצוני

היא אפילו לבנה, שזה ממש "ברוח החג" (:

אני שוב מזכירה, כמובן, שהרעיון מתאים ליישום גם אם הסלסלה שלי היא מחוט כותנה ומסרגה 3.5 וגם אם הסלסלה שלי היא מחוטי טריקו ומסרגה 10 כמו במקרה הזה (כן, 10 ולא 12, אם אני רוצה שהיא תשמור על הצורה…).

והנה סיכום כל הסרטונים בסדרה:

>> סריגת סלסלה בסיסית

>> סיומת עיניים שטוחות לסלסלה

>> סיומת חצי עמוד ברוורס לסלסלה

>> סיומת קפל חיצוני לסלסלה

♥ ♥ ♥

אז יאללה, קדימה לעבודה!
תהנו לכם, ושיהיה חג שמח ומבדח (:

ליאת

פרוייקט שבועות – Part #3

קבלו חלק שלישי ולפני אחרון בסדרת הסרטונים לענייני סלסלות.

והפעם – סיומת "חצי עמוד ברוורס", הלא היא "סיומת הגולגולים"! (;

סיומת גולגולים
זו הסיומת האהובה עלי לסלסלות, והרעיון מאוד פשוט – חצי עמוד רגיל, שסורגים משמאל לימין!

היכנסו לסרטון והכל יהיה ברור…

והנה גם הסרטונים הקודמים בסדרה:

> סריגת סלסלה בסיסית

> סריגת סיומת עיניים שטוחות

♥ ♥ ♥

מחר, בחגיגיות של ערב חג, יעלה הפרק האחרון בסדרה ונלמד איך להכין סלסלה עם קיפול חיצוני!

יאיי (:

נתראה מחר, וסריגה נעימה!
ליאת

פרוייקט שבועות – Part #2

בוקר טוב, שבוע טוב ותיכף חג שמח! (:

כן, כן, פרוייקט שבועות נמשך! אחרי שהצלחתי להעלות את חלק א' לאויר, אין ברירה, צריך לקיים הבטחות ולהעלות את סרטוני ההמשך…

אז בטח סרגתם לכם סלסלה בסוף השבוע, והגיע הזמן לגימור… קבלו סרטון הדרכה לסיומת עיניים שטוחות לסלסלה. הכי פשוט שיש:


ואיך בכלל נראית סיומת עיניים שטוחות? ככה:

מתה על הירקרקה הזאת...

 

לא התעלפתם מהגימור הזה? >> בהמשך השבוע יהיו עוד 2 אופציות אז חכו לזו של מחר.

אין לכם מושג על מה אני מדברת ואיך סורגים סלסלה? >> הנה החלק הראשון בפרוייקט.

ביי בינתיים,

ליאת

סלינו על כתפינו >>> סלסלה מחוטי טריקו

 הירקרקה

אני יודעת. חשבתם ששכחתי. חשבתם שזה לא יקרה. אז יש לי הפתעה בשבילכם…

למי שלא מבין מה אני רוצה, לאחרונה העליתי הבטחות בעמוד הפייסבוק של עושה עיניים (כן. יש כזה! אתם לא שם? אני בשוק!), על כך שבקרוב יעלה פרוייקט שבועות של עושה עיניים ו הגיע הזמן לקיים…

הרעיון היה לפרסם את זה מראש, כדי שאהיה חייבת להתמודד בזמן, וכדי שלא אסיים רק בשבועות הבא…אני מודה שהיו רגעים ארוכים בהם שקלתי לברוח מהארץ ולהיעלם כדי שלא אצטרך להתמודד עם העניין וכמובן שהשלמתי אותו רק ברגע האחרון…

אז מה בפרוייקט? סלסלאות. סלסלאות או סלסלות? או סלסילות? (הו! את הסלסילות המאיית של הוורד הכי אוהב!). סלסלה. הלא היא סוג של טנא…

חשבתי שיהיה נחמד לכבוד שבועות להסביר איך סורגים סלסלה, כי כל עניין חוטי הטריקו מאוד הולך עכשיו והמון מהתלמידות שלי שואלות על הנושא, ובסך הכל זה ממש פשוט….

הורדרדה

כדרכי, ישבתי וחפרתי ברעיון והחלטתי שיהיה נחמד באופן חגיגי לצלם סרטון הדרכה. כן, רעיון מצויין. אני אשחק עם זה קצת בתוכנת עריכה, נוסיף קצת מוזיקה, משהו פשוט ככה, בקטנה. הממ… ואולי סדרת סרטונים? כן ליאת. רעיון מצויין…

התעלמתי מכל התגובות מאנשים שמכירים אותי, שבחוכמתם הרבה שללו את הרעיון באופן גורף על הסף, והחלטתי שזה רעיון גאוני.

אני חייבת לציין שצברתי המון חוויות וגילויים בצילום הסרטון הזה, כמו למשל העובדה המדהימה שהבית שלי נמצא במקום בו ציפורים מעשרות סוגים מצייצות בפול ווליום בכל שעות האור, אבל בטירוף! מדהים שעד היום פשוט לא שמעתי את זה… (:  שלא לדבר על שלל המסקנות בענייני דיאטות ועריכת סרטים…

בנוסף, בערבו של היום בו סיימתי פחות או יותר לערוך את כל הדבר הזה, אחרי תלאות רבות מספור, בעודי יושבת לקפה אצל חברה טובה, היא סיפרה לי שהיא מתחילה להתעסק בצילום וידאו ועריכה, ושלפה את מצלמת הוידאו המקצועית שהיא בדיוק עכשיו רכשה. ישבתי שם ובהיתי בה, בעודי מתלבטת איך להגיב - להרביץ לה, או פשוט לפרוץ בבכי…

וכך, למרות כל הקשיים שהיו בדרך (לא. אין לכם מושג…) ולמרות הביקורת העצמית שלי על התוצאה, קבלו אותו:

סרטון הדרכה לסריגת סלסלה בסיסית מחוטי טריקו! (:


אז התכנית היא להעלות בימים הקרובים גם סרטוני המשך קצרים עם הדרכה לסוגי סיומות שונות לסלסלות. בואו נקווה שאצליח לצלוח טכנית גם אותם…

תהנו, ונתראה בקרוב…

ליאת ♥

שמיכת ריבועי שמש #2

אז מה העניינים ואיך עבר עליכם החג?

אותי סוף החג הזה קצת מדכא, לכן המשימה להיום היא לכתוב פוסט חיובי. ב-הצ-ל-חה (:

IMG_8820

אז הדבר החיובי והמרכזי בפוסט הזה הוא מעיין, שנולד וקיבל שמיכה בדוגמאת ריבועי שמש שסרגתי לו. שמיכה שלמה, ואפילו מהממת. בחיי. אני עדיין בשוק (:

שגית, אחת מחברותיי הטובות ביותר, ילדה בשעה טובה את בנה הבכור, הידוע בכינויו מעיין המהמם (5555555555555555), שכמו שאתם רואים, מתרגל כבר מעכשיו שינה בפוזות של חתיך…

IMG_8822

עקב העיסוק שלי בייצור בגדי תינוקות, אני לאחרונה נוטה להתייחס לדברים שכאלה בקלות ראש, ולא להתכונן מראש, כיוון שאני יודעת שאני יכולה לייצר מתנות במהירות יחסית, כי אני סגורה על הדברים מראש. הפעם, כיוון שהלידה היתה כבר לקראת האביב, וכיוון שהתייחסתי לאירוע בחגיגיות, החלטתי שאני אסרוג שמיכת תינוק וכזו שאולי תתאים גם לחורף הבא.

החלטתי גם שהיא תהיה מהממת.

IMG_8835

היה לי צמר מסוג Dora, שהוא אקרילן דק ורך מהרגיל, בגוונים שמנת, תכלת ובז' (שהוא בז' כהה יחסית). חשבתי ששמיכת תינוק היא רעיון מצויין ועקב העיסוק הרב שלי בסריגה לאחרונה, הרגשתי שזה משהו שאני יכולה לתקתק די מהר (שימו לב, לא צירפתי בסוגריים שום הערה צינית בתגובה לעניין. זהו פוסט חיובי!).

לא התחלתי מראש. חיכיתי שיוולד, בריא ושלם ואז נראה. ואכן,  יום בהיר אחד, כמה ימים לאחר התאריך המיועד, בעודי מחליפה הודעות עם אמא שלו על מתי אני אבוא לבקר אותה, ובעודנו מתערבות אם אספיק לתפוס אותה לפני הלידה, היא שלחה לי הודעה שירדו לה המים, אז ביי.

ניצחתי בהתערבות.

אני לא אלאה אתכם כאן בהשתפכויות, רק אציין שההודעה הזאת מאוד שימחה וריגשה אותי (ולא, לא בגלל שניצחתי). אחרי לילה של מתח, הגיעו התמונות של מעיין המהמם והשמחה גדולה (:

IMG_8827

אז התיישבתי והתחלתי להרביץ ריבועים.  כהרגלי, שכחתי את מסקנותיי בעניין שמיכות הריבועים מהפוסט הקודם בעניין (שהיה לפני יותר משנתיים וחצי – עובדה מטלטלת בעיני אבל לא ניכנס לזה כי זה פוסט חיובי) וסרגתי את הריבועים רק עד שלב העיגול, שזה אומר את שלוש השורות הראשונות, מתוך מחשבה שאני אעשה את חיבור הריבועים תוך סריגה של השורה האחרונה.  צברתי לי כמה עיגולים, ואז התפנתי לבדוק איזה גודל שמיכה אני רוצה וכמה ריבועים אני בעצם צריכה. תוצאות החישוב היו מזעזעות.

IMG_8829

לא התייאשתי.  אחרי שבת של מרתון כל פרקי העונה הראשונה של "בית הקלפים"  ובהמשך עוד אי אילו פרקים בתפזורת של כמה סדרות אחרות, יש שמיכה. שלמה. ומהממת.

בגלל הקשיים בדרך (להגיד שהיו קשיים זה בחיוביות - עשינו את הדרך ועברנו אותה למרות הקשיים!), ברגע שסיימתי את השמיכה רק רציתי כבר לתת אותה, כדי שיספיקו להנות ממנה לפני הקיץ. במעמד המסירה, מצאתי את עצמי משתהה ולא מצליחה ללכת משם. רק כששגית שאלה אם לא קשה לי להיפרד מהשמיכה הזאת, הבנתי שקשה לי…

IMG_8830

אז מה היה לנו?

חוט: Dora.  שני כדורים בצבע שמנת, כדור תכלת וכדור בז'.

מסרגה: 4.00mm

מידות סופיות: בערך 70×80 ס"מ.

דוגמא: Sunburst Granny Square. המקור כאן. והתרגום שלי בסוף הפוסט הזה. אני סרגתי רק 4 שורות ראשונות, כשבשורה האחרונה סרגתי במקום עמודים קצרים, עמודים קצרים מאורכים (Extended HDC). בשמיכה שלי נסרגו 56 ריבועים.

חיבור הריבועים: בתפירה לאורך העיניים.

IMG_8834

גבול השמיכה: שורה אחת של עמודים קצרים בשמנת, ושורה אחת של עמודים בתכלת. בשתי שורות הגבול שיחקתי עם הגבהים בנקודות החיבור בין הריבועים, כדי להגביה אותן וליצור גבול ישר יותר. זה אומר שבנקודות בהן יש שקיעה, סרגתי תכים גבוהים יותר מעמוד קצר/עמוד.

IMG_8833

המלצות המערכת: 1 – לבדוק כמה ריבועים אתם צריכים מראש. 2 – לעשות בלוקינג לריבועים לפני שמחברים אותם, אם אפשר על לוח עם סרגלים למדידה.

עד כאן להפעם ולילה טוב ♥

IMG_8823

פופונצ'יק = פוף קטן

קוראים את זה Poofonchick!

IMG_8008_small

והיום בתוכניתנו, פרק שני בקורס "הפילוסופיה של הפרפקציוניזם".

כפי שודאי זכור לכם, בפרק הקודם הגענו למסקנה שפרפקציוניזם לא הולך עם מיחזור. היום נבחן את היחסים שבין הפרפקציוניזם לעצלות, לחוסר יכולת לדחות סיפוקים ולדלות אמצעים (= סוג של עוני…).

אני חושבת שהמסקנה הכללית שלי היא, שפרקפקציוניזם לא עובד עם שום דבר חוץ מאשר עם פרפקציוניזם…

IMG_7981_small

אז מה זה הקישקושים האלה?

בשיחה עם ע' (אחת מהעיניים בחיי), היא סיפרה שראתה פופים סרוגים למכירה, ולמה אני לא עושה כאלה.  מיד עניתי שזה אחד הדברים ברשימה האינסופית שלי, שרק מתארכת והולכת, של דברים שאני עומדת לעשות. סגרתי את הטלפון ואמרתי לעצמי שצריך לשים גז בעניין, כי נראה לי שזה פרוייקט משמח במיוחד. לגבי המשמח צדקתי, לגבי הלשים גז, זה עניין יחסי. יחסית לעצמי שמתי גז מטורף, יחסית לעולם סרגתי פופונצ'יק קטנטון בשבועיים…

IMG_8003_small

כיוון ששמתי גז, החלטתי שלא אתחיל להתעסק עם להכין את הכרית הפנימית, לתפור וכאלה. כיוון שאין לי כסף, החלטתי גם שלא אקנה כזאת כרית מוכנה. יופי ליאת.

זכרתי שראיתי  באיזשהו בלוג שעוסק בתפירה בעיקר, מישהי שהפכה כרית מרובעת לעגולה, בשביל להשתמש בה כפנימית לכרית נוי. החלטתי שזה הפתרון בשבילי, רק לא התעמקתי בעובדה שבמקרה שלי היו כמה כריות קטנות ומרובעות שרציתי להפוך לכרית עגולה וגדולה אחת..

IMG_7976_small

אז. שתי כריות מרובעות הכי פושטיות של איקאה (40×40), שידעתי שיש איפשהו בבית הוריי, מה הבעיה? אם אדחס אותן לתוך כיסוי הפוף הן יסתדרו לעיגול גדול, לא? לא ליאת. לא.
אז אם אכניס פנימה את הפינות שלהן ואדחס אותן לתוך כיסוי הפוף, הן יסתדרו לעיגול גדול, לא? לא ליאת. לא.

וכך, מצאתי את עצמי תופרת ביד את הפינות של הכריות פנימה, כדי לעגל אותן לשתי כריות עגולות. שעות. שעות זה לקח לי, ובאמצע הייתי חייבת לקחת הפסקה של שבוע מהתפירה הזאת. ונוסף לכל הן יצאו קצת עקומות. וכששמים אותן אחת על השניה בתוך כיסוי פוף הן לא מתעגלות דרך קסם. הן עדיין קצת עקומות, ליאת.

IMG_8002_small

לא משנה. לא התייאשתי מהניסיונות לחפף, המשכתי והתעלמתי מהעובדה שהכריות צבעוניות משהו (האופציות שלי היו ירוק זוהר, ורוד פוקסיה, כחול בהיר וצהוב) והצבעים האלה יבצבצו מבעד לכיסוי. זה רק פופון לניסיון, ואין לי כוח להתעסק עכשיו עם ביטנה.

כשהגעתי לצד התחתון של הפוף המשכתי באותה דרך והחלטתי שגם אין צורך באפשרות להסיר את הכיסוי. אני פשוט אסרוג אותו סגור. ממילא אף אחד לא יכבס אותו. נכין חדש כשיתלכלך. ככל שהתקדמתי בסריגת הצד התחתון, הספקות החלו לחלחל והבנתי שאם הכיוון של הפופון הוא חדר הנכדות בבית הוריי, אמא שלי בטוח תרצה לכבס אותו.

שאני אפרום כמה שורות? לא! שאני אחכה חצי יום ואלך לרכוש רוכסן? לא!

IMG_7995_small

מה שקרה זה שהסתפקתי בהשארת חצי עיגול לפתח בתחתית הפוף, וסגרתי אותו בשלושה כפתורים גדולים שאפילו סרגתי להם לולאות סגירה מגושמות, כי לא היתה לי סבלנות לחשוב על זה עוד איזה שניה וחצי. אז אם הופכים את הפופון, יש לו שלושה כפתורים סגורים בלולאות,  מבינהם מבצבצת הכרית בירוק זוהר, והכל יוצר מן מראה של פרצוף חייזרי עם שתי עיניים ואף. יאיי.

הצד החייזרי של הפוף...

זהו. זה אמנם נשמע שאני מקטרת, אבל זה רק כדי להדגים לכם מה לא לעשות. האמת היא שהפופון הזה מהמם בעיני ואפילו יצא ממוחזר (כן כן – סדין אחד, כמה חולצות טריקו גזורות ושמלה אחת מהעין השלישית) ומשמח את ליבי מאוד, ואולי אכין לו איזה אח פופון, או אולי אפילו אבא פוף בקרוב… (= חודשיים ככה…)

אז מה כן לעשות?

מתחילים בטבעת קסם. עין שרשרת אחת, ושישה חצאי עמודים לתוך הטבעת. במקרה שלי בגלל החלפות הצבעים סגרתי שורות בעין שטוחה. אם לא מחליפים צבעים, לא סוגרים שורות, אלא עובדים בספירלה.

ממשיכים בחצאי עמודים לתוך הלולאות האחוריות בלבד, ומגדילים לעיגול שטוח עד לגודל הרצוי, תוך הוספת שישה חצאי עמודים בכל סיבוב (שורה שניה מגדילים בכל עין, שורה שלישית מגדילים בכל עין שניה, שורה רביעית מגדילים בכל עין שלישית וכך הלאה). ההגדלה נעשית על ידי סריגת שני חצאי עמ' לתוך אותה עין. אני הגדלתי עד שורה 11.

כשרוצים להתחיל את הקימור של דופן הכדור, מפסיקים להגדיל וממשיכים לסרוג חצאי עמודים ללולאות האחוריות, עד שמגיעים לגודל חצי העיגול  שנראה לכם מתאים. מהנקודה הזו, בעצם סורגים "תמונת מראה" של השורות שסרגנו עד עכשיו – מוסיפים שורות ללא הגדלה כמס' השורות ללא הגדלה שסרגנו עד עכשיו (לטעמי בדר"כ פחות אחת – בכדי שמס' השורות ללא הגדלה יהיה אי זוגי ותהיה שורה אמצעית, אבל זה לא באמת חשוב). לאחר מכן מתחילים בשורות עם הקטנות, בהתאם לשורות ההגדלה שסרגנו – אם בשורת ההגדלה האחרונה שלנו הגדלנו כל עין עשירית, בשורת ההקטנה הראשונה נקטין כל עין עשירית, ואז בשורה הבאה נקטין כל עין תשיעית, וכך הלאה.

הקטנה נעשית על ידי סריגת שני חצאי עמודים ביחד (*מסרגה לתוך העין הבאה, חוט על המסרגה ומשיכת לולאה דרך העין* חזרה על זה פעמיים, חוט על המסרגה ומשיכת לולאה דרך כל העיניים שעל המסרגה). כשסורגים הקטנה, הקפידו לשמור על הלולאה ההתחלתית מהודקת יחסית, כדי שלא יווצרו חורים. מקווה שזה ברור…

עקרונית, בשורה הלפני אחרונה נגיע למצב של סריגת כל שני חצאי עמודים יחד. בשורה האחרונה נמשיך לצמצם ולסרוג כל שני חצאי עמודים יחד, עד שייגמר המקום…

כל זה ייתן לנו כדור סגור. שכחתי לציין שמשלב הפסקת ההגדלות, כדאי ורצוי לעבוד סביב כרית המילוי (אני מאחלת לכם שזאת תהיה כרית אחת. עגולה. לא עקומה), ואז אנחנו פשוט סוגרים את העבודה מעליה.

אם אתם רוצים להשאיר פתח, הכי טוב לעשות את זה עם רוכסן. בתחילת השורה שבה מגיעים למיקום הרצוי לרוכסן (אני הייתי ממקמת את הרוכסן בשורה המהווה את ה"פינה" בין דופן הכדור לתחתית, או שורה אחת אחרי, כדי שלא יהיה בולט) נמקם את הרוכסן עם סיכות תפירה אל קצה העבודה כך שאחד מהקצוות שלו צמוד לנקודת התחלת הסיבוב. נסרוג את השורה כרגיל, עם ההקטנות, עד שנגיע למיקום הרוכסן. אז נדלג בעצם על כל העיניים שמתחת לרוכסן, ובמקום לסרוג לתוכן חצאי עמודים, נסרוג עיני שרשרת. שימו לב, יש לסרוג עיני שרשרת כמספר העיניים שהיינו אמורים לקבל לאחר ההקטנות. לאחר שסרגנו מספיק עיני שרשרת, נסגור בעין שטוחה אל תחילת השורה. את הסיבוב הבא נסרוג כרגיל, וכשמגיעים לשורת עיני השרשרת, סורגים לתוכן בדיוק כאילו סורגים לשורה הקודמת. משהו מזה ברור?

במקרה של הפופון המודגם כאן, סרגתי את הלולאות לסגירת הכפתורים תוך כדי סריגת שרשרת העיניים של יצירת הפתח. חישבתי כמה עיני שרשרת אמורות להיות לי, ואז אחרי כל רבע מכמות העיניים סרגתי סוג של picot ענק (הוספתי 4 עיני שרשרת וסגרתי בעין שטוחה אל העין החמישית מהמסרגה, כך נוצרה הלולאה) והמשכתי בסריגת עוד רבע מכמות העיניים, ואז עוד picot וכך הלאה. מקווה שברור. בכל מקרה, זה יוצא מאוד מגושם ובדיעבד, עדיף בעיני ליצור לולאות של חוט בלבד, ללא עיני שרשרת, בעצם על ידי סריגת סוג של Loop stitch אחד בכל נקודה של חיבור כפתור…

בנוסף, כיוון שלא היה לי רוכסן, אין מילוי לחצאי העמודים החסרים בקטע בו סרגתי במקומם עיני שרשרת. הירוק זוהר שביצבץ שם לא כל כך מצא חן בעיני, אז פשוט חיברתי שוב את החוט בצבע של השורה הזאת, וסרגתי את חצאי העמודים החסרים (אפשר לראות זאת בתמונה למעלה, השורה האפורה בעצם נמשכת גם לאורך הפתח, בנוסף לשורת עיני השרשרת האפורה שנסרגה בצד השני של הפתח, בו ממוקמות הלולאות). מי שעקב עד כאן ומבין, כל הכבוד.

לא לשכוח לתפור את הכפתורים ו/או את הרוכסן (מאוד ממליצה על רוכסן, במקרה של סריגה מחוטי טריקו, האופציה של כפתורים יוצאת מאוד מגושמת).

ולמי שאין כוח להתעסק עם הצמצומים ועם השארת הפתח, כאן מוסברת שיטה מגניבה לטעמי – פשוט ממשיכים את הקטע האמצעי (ללא ההגדלות) עוד, בלי לעשות את ההקטנות,  משחילים חוט בין כל העיניים לאורך הסיבוב, ומהדקים, כך שהפתח פשוט ייסגר. אם הבנתי נכון. השיטה הזאת פחות "נקיה", אבל היא כוללת הרבה פחות כאב ראש. מה שעוד מגניב בעיני בדוגמא הזאת, זה שהיא בעצם נסרגת רק בעיניים שטוחות! איך לא חשבתי על זה?

אני השתמשתי במשהו כמו קילו וחצי חוטים סה"כ (ומסרגה 10mm אם אינני טועה), וחשוב לציין שעל פי העקרונות האלה אפשר לסרוג מכל חוט – גם מצמר, גם מחוטים דקים יותר, וגם מחבלים… עופו על זה!

ומה לא לעשות?

אם הולכים לפי ההוראות האלה, לטעמי עדיף שלא להשתמש בחוטי טריקו שמכילים לייקרה, בטח שלא הרבה. זאת מכיוון שהחוטים הנמתחים האלה מתנהגים אחרת לגמרי, ואז יש צורך לשנות את מספרי ההגדלות והצמצומים, לנסות ולראות כל פעם איך זה מתנהג, ובדר"כ להוסיף עיניים ולהתעסק עם זה כל הזמן, ולמי יש כוח…

ומה עוד רציתי לספר?  שכמובן שחוץ מבחיננית יש כמה בנות שמוכרות חוטי טריקו במרמלדה, ויש את מיכל מעולם סרוג שגם היא מוכרת חוטים, ואפשר גם ל-הת-ע-לף מהצבעים החדשים של חוטי הטריקו שדקלה רגב מוכרת!!!

יאללה ביי,

ליאת

צווארון סרוג

Crochet colllar

אחד הדברים הכי כיפיים בללמד סריגה, זה להיחשף לפריטים שהתלמידות שלי בוחרות לסרוג, פריטים שלעצמי אין מצב שהייתי בוחרת לסרוג…
כך היה כש- ט', תלמידה חרוצה שלי הביאה דוגמאת שרשרת/קולר סרוג שמצאה ברשת.

 IMG_6997

הצווארונים הסרוגים מאוד פופולריים בקרב הסורגות כבר תקופה, אבל עד היום לא ממש הגעתי לזה. אולי בגלל שבסגנון שלי הם לא כל כך מסתדרים. יש בהם משהו קלאסי ומקסים. מדובר בעצם בצווארון סרוג סגור בכפתור, שאפשר לענוד כשרשרת (אם הוא קצר יחסית ואם הולכים עם חולצה פתוחה יחסית) או כתוספת צווארון על חולצה עם מיפתח סגור יותר. מקווה שהבנתם….

אז ט' בחרה דוגמא קצרה יחסית, כדי לענוד כשרשרת. אחרי שהתעמקתי בדוגמא, ראינו שמשהו שם קצת משובש… לא התעצלתי (לשם שינוי) ומצאתי דוגמא אחרת, אמנם "ארוכה" יותר, אבל יפה בעיני, ותרגמתי אותה. ואם כבר תרגמתי, למה שלא תהנו גם אתם?… (:

IMG_6998

הדוגמא המקורית פורסמה בבלוג מקסים מקסים בשם LULU LOVES, שאני ממליצה בחום לשוטט בו. כאמור, שוב לא התעצלתי, וקיבלתי את רשותה של אמה, כותבת הבלוג והדוגמא, לפרסם את התרגום כאן (כמובן שתוך הוספת קישור לדוגמא המקורית, וציון שזכויות היוצרים בדוגמא הנן שלה ואין להעתיק או לשכפל אותה ללא רשותה). כיף גדול ותודה לאמה

IMG_7000

מדובר בקולר ארוך יחסית, שמתאים לשמש יותר כצווארון מאשר כשרשרת. אבל אם רוצים, אפשר פשוט לסרוג שורה פחות ולסיים בסריגת מניפות כבר בשורה 4.

אני סרגתי מחוט כותנה ומסרגה 3.5mm. (החוט סגול סתם כי זה מה שהיה לידי באותו רגע. כשחושבים על זה, רוב הזמן יש לידי חוט סגול כלשהו. וכן, הכפתור ירוק עם נקודות, כי ככה בא לי).

אתן מוזמנות במקביל להסתכל בתמונות שבדוגמא המקורית, כל שלב בדוגמא צולם ומאוד נוח לעקוב אחר ההוראות עם התמונות.

קיצורים: ע' = עין || ע"ש = עין שרשרת || עמ' = עמוד ||

נתחיל בשרשרת ע"ש בהתאם לאורך הצווארון הרצוי, בכפולות של 4. נוסיף עוד 5 ע"ש שיהוו סוגר לכפתור + 2 ע"ש לעליית גובה (בדוגמא השתמשתי בשרשרת של 84 ע'+ 5 + 2 = סה"כ 91 ע'). ניתן לשנות את מס' עיני השרשרת שמשאירים לכפתור בהתאם לגודל הכפתור שתרצו לצרף.

שורה 1: עמ' קצר לתוך העין השלישית מהמסרגה, עמ' קצר לתוך כל אחת מ- 83 הע' הבאות (נשאיר את 5 הע' האחרונות ולא נסרוג לתוכן. הן ישמשו כסוגר לכפתור). לסובב.

שורה 2: 3 ע"ש, לדלג על ע', (עמ', 2 ע"ש, עמ') לתוך העין הבאה, לדלג על ע', *עמ' לתוך הע' הבאה, לדלג על ע', (עמ', 2 ע"ש, עמ') לתוך הע' הבאה, לדלג על ע'* לחזור עד סוף השורה, עמ' לתוך שרשרת הסיבוב. לסובב. (סה"כ 22 עמ' ו- 21 תפרי V).

שורה 3: 3 ע"ש, *[2 עמ', 2 ע"ש, 2 עמ'] לתוך מרווח ה- v (שתי עה"ש מהשורה הקודמת), לדלג על ע' אחת, עמ' לתוך הע' הבאה* לחזור עד סוף השורה (העמ' האחרון ייסרג לתוך שרשרת הסיבוב). לסובב.

שורה 4: 3 ע"ש, *(3 עמ', 2 ע"ש, 3 עמ') לתוך מרווח ה- v, לדלג על 2 ע', עמ' לתוך הע' הבאה* לחזור עד סוף השורה. לסובב.

שורה 5: 3 ע"ש, *8 עמ' לתוך מרווח ה- v, לדלג על 3 ע', עמ' לתוך הע' הבאה*  לחזור עד סוף השורה. לסגור ולהסתיר קצוות.

בעזרת מחט מחברים את העין האחרונה בשרשרת ההתחלתית ליצירת טבעת סגירה לכפתור. עם קצה החוט שהשארנו בתחילת העבודה נתפור כפתור בצד השני.

IMG_7005

ושתי המלצות לסיום סיומת…

למי מבינכן שמתפעלות בלוג או סתם רוצות לצלם יפה את העבודות שלכן (ולא משנה אם העבודות שלכן סרוגות, תפורות, מבושלות וכו') אני ממליצה בחום על הרקעים לצילום, הכל כך פרקטיים, של יעל יניב. אז גילוי נאות - לא היו לי פרקט או רצפת עץ לצלם עליהם את הצווארון הזה… אחרי שהייתי נלחמת עם הצילומים במאמץ לעשות אותם קצת פחות מכוערים, נתקלתי בפטנט הזה שלה ותוך שלוש שניות רכשתי אותו. הרקעים הסטנדרטיים מתאימים לצילום פריטים קטנים יחסית, אבל אם אתם סגורים על עצמכם ועל מה שאתם צריכים, אפשר להזמין במיוחד בגדלים גדולים יותר (:

  למי מבינכן שמתפעלות בלוג או סתם רוצות לצלם יפה את העבודות שלכן, ואין להן מצלמה שווה (כמוני…). הייתי לפני שבועיים בסדנאת WOW TO של דנה ישראלי (הלא היא דנדושה), שעסקה בצילום בסמארטפון… כן כן… גם היה כיף, גם ללכת לסדנא זה פינוק רציני, וגם למדתי כמה דברים שעוזרים לי במלחמותיי ליצור צילומים קצת פחות מכוערים (:
אני לא בטוחה שהסדנא הזאת תתקיים שוב, אבל תבררו, ואם לא, פשוט תלכו לאיזושהי סדנא שלה, כי הכל נראה לי ממש שווה!

♥ ♥ ♥ עד כאן להפעם

ליאת.

החותלות חוזרות…

מסתבר שעבורי אין זמן טוב יותר לכתוב בו פוסט, משידור תוצאות מדגם הבחירות… (:

אלה, אחייניתי הבכורה, כבר בת חמש.  או במילים אחרות – OMG!! היא כבר ממש בנאדם מבוגר. יש קטעים שזה די מפחיד…

כיוון שהיא ילידת דצמבר, היא תמיד נתקעת עם מתנה סרוגה מהדודה שלה. כשאני חושבת על זה לעומק, נראה לי שזה די מבאס, אבל - זה מה יש.  אז שוב סרגתי לה מתנה…

4

החלטתי לסרוג לה חותלות, כי לפחות לפי התחושה שאני מקבלת מ- Pinterest, הן ממש חוזרות לאופנה.  כהרגלי, הסתכלתי על אלף דוגמאות של חותלות, ניסיתי כל מיני דברים,  פרמתי מלא וזה מה שיצא.

הרעיון היה לסרוג חותלות שבקצה העליון שלהן "יחזיקו" ויהיו צמודות לרגל, אבל באורך שלהן יהיו רפויות ובעיקר שבחלק התחתון יהיו "נשפכות" יחסית ולא צמודות לקרסול. 

הגדלתי ראש, מדדתי את היקף הרגל שלה מתחת לברך, ועבדתי לפי זה.

2

אז אלה לא הוראות מדוייקות, אבל… התחלתי מטבעת של 27 עיניים לדעתי (בשביל היקף רגל של כ- 19 ס"מ, אם אני לא טועה…), כך שסריגת החותלות מתחילה מהחלק העליון שלהן.

להתחלה סרגתי "פטנט" של עמודים קצרים – שורה ראשונה של עמודים קצרים לכל האורך. ושורה שניה של עמודים קצרים חובקים, אחד קדמי ואחד אחורי לסירוגין, לכל האורך.

בשורה השלישית התחלתי בהחלפת צבעים וסרגתי עמודים קצרים לתוך הלולאה האחורית בלבד (שזה די מעצבן לסרוג, אבל יוצר דוגמא יפה..). הגדלתי את ההיקף בשתי עיניים, על ידי סריגת שני עמודים קצרים לתוך אותה עין באיזור העין השביעית ובאיזור העין ה- 21.

בשורה הרביעית החלפתי שוב צבע והמשכתי בעמודים קצרים ללולאה אחורית בלבד לכל האורך (שזה הרעיון באופן כללי…).

1

בשורה החמישית,  הוספתי שוב שתי עיניים,  שוב ע"י סריגת שני עמודים קצרים לתוך אותה עין באיזור העין השמינית  והעין ה- 22.

המשכתי בסריגת שורות של עמודים קצרים לתוך הלולאות האחוריות בלבד, תוך החלפת צבעים בכל שורה (כמובן שגררתי את החוטים לאורך העבודה ולא גזרתי חוט בסוף כל שורה חס וחלילה, כיוון שזה מתכון בטוח לאיבוד שפיות הדעת וכל רצון לסרוג משהו צבעוני אי פעם!).

לא יודעת כמה שורות. כמה שנראה לי. בכל מקרה הרעיון היה להגיע לגובה גבוה יותר מגובה השוק, כדי שהחותלות לא יעמדו צמודות על הרגל, אלא עם קפלים וכאמור כדי שבקצה התחתון הן ישפכו קצת.

3

שתי שורות לפני הגובה הרצוי הקטנתי שוב בשתי עיניים (על ידי סריגת שני עמודים קצרים יחד, פעם אחת באיזור העין תשיעית ופעם שניה באיזור העין ה- 23) וסיימתי שוב בשתי שורות של פטנט עמודים קצרים (כמו שורות 1-2). שימו לב שההקטנה לקראת הסיום היא רק של 2 עיניים, למרות שההרחבות היו של 4 עיניים. המטרה היא שהחותלות לא ייפלו עד הריצפה מצד אחד, אבל גם לא ייתפסו באיזור הקרסול  ויעמדו (אלרגיה קטנה שיש לי, בשל חוויות טראומתיות באיזור שנות השמונים, בהן כל קצה של בגד היה מסתיים בסוג של פטנט – שרוול, מכנס, תחתית של חולצה… נורא).

לסיום, הוספתי פרחים קטנים (כהרגלי, הכל ברגע האחרון…) ויצאתי לדרך.

 עד כאן להפעם. יש לי עוד המון עניינים לכתוב לכם, מקווה שאמצא גם את הזמן בקרוב.

מחר יום ארוך, בסיומו נפתחת קבוצת הסריגה הראשונה שלי ביבנה, שזה משמח ומרגש (:

עדכונים בקרוב, ליאת

מי בא ללמוד?

אז בהמשך לעדכון מהפוסט הקודם,  אני מרחיבה את עניין הדרכת הסריגה…

בנוסף לקבוצת הדרכת הסריגה שנפתחה ופועלת בחנות "מה קשור" בגדרה, אשר חברותיה ממלאות אותי שמחה (אין כמו לשמוע את המשפט – "כמעט ולא בישלתי השבוע, כי אני כל הזמן סורגת!"), אני פותחת שיעורי בוקר וערב גם ביבנה, במרכז רייך.
כן כן. יבנה. והשקעתי במודעה אז קדימה להקליק עליה:

הרעיון הוא לקיים אחת לשבוע שיעור של שעתיים, לקבוצה קטנה. ארבעת השיעורים הראשונים יוקדשו ללימודי הבסיס לסריגה במסרגה אחת, ובהמשך מי שירצה יוכל להמשיך לשיעורי "מתחילים פחות" (שלא לומר מתקדמים…) בהם כל אחד יוכל לבחור פרוייקטים עליהם הוא ירצה לעבוד, תוך עזרה והדרכה שלי.

הקבוצות מתוכננות להיפתח בימי שני בבוקר   (10:30) ורביעי בערב (18:30).
וכן, שעות הערב יהיו גמישות בהתאם להעדפת רוב המשתתפות (:

למי שמעדיפה לבד, תמיד ישנה האופציה לשיעורים פרטיים…

אז אם בא לכם, או שאתם מכירים מישהו שבא לו, דברו איתי. אפשר במייל ואפשר פשוט להתקשר לשאול מה שלומי (:

ועוד ממש מעט יגיעו גם פוסטים על סריגה. נשבעת (:

ליאת

ללכת על גדול (:

נפתח בפרסומת קטנה – אני מתחילה להעביר סדנאת סריגה במסרגה אחת למתחילים, בחנות "מה קשור" בגדרה. אם בא לכם, או שאתם מכירים מישהו שבא לו, כל הפרטים כאן ובחנות – 08-8681296 (:

♥ ♥ ♥ ♥ ♥

ועכשיו –

חיכיתי לסופ"ש החורפי הראשון, כדי לכתוב לכם על סריגה בחוטי טריקו, שמתאימה כמובן, לקיץ…
סתם, האמת שנראה לי שהאטרף הקטן אליו נכנסו הסורגות בעניין חוטי הטריקו, לא יעלם לגמרי בחורף ואני סתם באיחור מטורף כי כולם כבר ניסו וכתבו על זה לפני עידנים.

אבל לא אכפת לי. יש לי את הקצב שלי (:



אז מה שנקרא "חוטי טריקו" הוא בעצם חוטים עשויים מרצועות בד. אם הבד הוא מסוג טריקו ודומים לו, מתיחה של הרצועות מעגלת אותן לחוט עגול ועבה יחסית. סורגים מהחוטים האלה בעיקר שטיחים, סלסלאות למיניהן ופופים לישיבה.  לרוב שיטת הסריגה היא "במסרגה אחת" גם אם בפועל אפשר לסרוג בעזרת האצבעות (אפשרי לגמרי, רק יכול לקרוע את הידיים בשלב מסויים).

כשנעזרים במסרגה, זה בדרך כלל יעשה במסרגות 9mm עד 15mm לדעתי… נראה לי שלרוב סורגים בממוצע של 12mm. גם כאן בחירת המסרגה תהיה בהתאם לעובי החוט ואופיו ובהתאם לפריט שרוצים לסרוג (אם הוא אמור להיות רך כמו שטיח או קשיח יחסית, כמו סלסלה…).

את ענייני החוטים והמסקנות שלי, אתם יכולים למצוא בסוף הפוסט (כדי לא לחפור לאלה שאוהבים את התמונות) אבל בשורה התחתונה, למי שעניין בחירת הצבעים והשליטה בהם חשובים לו, זה לא פשוט להתנהלות (הממ… לפחות לי זה לא פשוט…).
אז למה אני כותבת על זה אחרי כל הקיטורים? כי יש משהו מדהים למי שרגיל לסרוג בחוטים רגילים, בזה שבאותה כמות עבודת סריגה, אתה מקבל תוצר במימדים ענקיים. לא יודעת להסביר, זה פשוט ממלא שמחה.

גאווה א' – שטיח תחרה

מהחוטים של חיננית סרגתי "שטיח תחרה" בגוון אפרסק (שאם היו לי אופציות אחרות, לעולם לעולם לעולם לא הייתי בוחרת בו). זה שטיח בגודל 1.1 מ"ר, שמשמש בעיקר ליופי ולאו דווקא  לשימוש סטנדרטי בשטיח, אבל הוא מהמם ומשמח אותי במיוחד (למרות שלי אישית אין שום שימוש בו אבל לא אכפת לי בכלל). איך עושים? לוקחים חוט (בצבע אחד, אני מתחננת…), במקרה הזה מסרגה 15mm, בוחרים דוגמאת מפית/מפת קרושה שאוהבים (אני השתמשתי בדוגמא הזאת) וסורגים.

כמובן שאני עצרתי בדוגמא כשנגמר לי החוט ועשיתי איזשהו סיום מאולתר, אבל אם תהיו מאורגנים יותר ממני (שזה ממש קל) תוכלו לסרוג שטיח בדוגמא שלמה, ובגודל שתרצו… אני חושבת שהשטיח הזה לקח לי בסביבות 2.2 קילו של חוט. אפשר בעיקרון לסרוג במסרגה קטנה יותר, מה ש"יבזבז" פחות חוט, אבל אז השטיח יצא פחות רך, מה שבמקרה הזה מהווה את אחד הדברים המשמחים ביותר שבו, אז חבל… 

וכמו שאתם רואים בתמונות, הייתי חייבת לצלם ככה שרואים את האולסטארס שלי, שהם הדבר השני שמשמח אותי בתמונות האלה (חוץ מזה שבאופנת צילום יצירות השטיחים, זה מאוד אופנתי שיראו את כפות הרגליים, אני מניחה שבשביל הפרופורציות לגודל השטיח…). כזאת אני, אופנתית (;

גאווה ב' - תיק ים

את הקיץ האחרון העברתי במתכונת ימי שני בבוקר בים. אני חושדת שאחת הסיבות למסורת הזאת היתה תיק הים שסרגתי לעצמי (סוג של סל…). גם הוא מחוט שקניתי בחיננית. גם את הצבע הזה לעולם לא הייתי בוחרת אם היו אופציות אחרות והגורל מלמד שהמשפט If you can't be with the one you love – Love the one you'r with עובד גם כאן. התאהבתי בתיק הזה קשות. צעדתי לאיטי על חוף הים כאילו אני כוסית עולם בביקיני מהמם, רק בגללו. אני יודעת שזה רק בראש שלי,  אבל זה היה שווה את התחושה…

את התיק הזה סרגתי במסרגה 9mm , גם כי החוט דק יחסית, וגם כי רציתי שהסריגה תהיה צפופה ביותר כדי שהוא "יעמוד" וישמור על הצורה שלו (גם סרגתי צפוף במכוון, בעיקר בשלב התחתית).  החיסרון (היחיד, לטעמי) של התיק הזה, הוא שהוא שוקל פחות או יותר כמו כל ציוד הים אותו הוא אמור להכיל, אבל הי, מה לא עושים בשביל האהבה…

גאווה ג' – תיק ים צבעוני

אחרי הצלחת תיק הים הראשון, ניסיתי לשחזר את ההצלחה תוך שכלול עניין ניצול החוטים. בניסיון לנצל צבעים מהם לא היה לי הרבה חוט (למשל חוטים שנגזרו מחולצות טריקו) וסרגתי את התיק הצבעוני, כשכל סיבוב נסרג בצבע אחר.

גם כאן, סריגה צפופה יחסית במסרגה "דקה", כדי שהתיק יעמוד. במקרה כזה קשה יותר לסרוג במתח אחיד, כיוון שכל חוט הוא קצת אחר. יש הרבה עבודה של הסתרת חוטים, וגם כאן, לעולם לא הייתי מגיעה לשילובי הצבעים האלה על דעת עצמי, אבל אלה החולצות שאחותי זרקה במעבר הדירה האחרון שלה ועם זה הייתי צריכה להסתדר…
 

ענייני חוטים וסריגה

מאיפה החוטים? שאלה טובה. תכלס, האופציה המאורגנת ביותר היא חיננית, שנמצאת בקיבוץ אפק שבקריות. כיוון שהמקור לחוטים הוא שאריות בדים ממפעלים, המלאי משתנה ומוגבל מאוד מבחינת מגוון הצבעים והכמויות. כיוון שלתושבי המרכז קצת קשה להגיע לשם, אפשר ורצוי להזמין בטלפון ולקבל את המשלוח בדואר. לי אישית זה כמעט בלתי אפשרי לבחור צבעים בטלפון, אבל חדשות טובות, בשבועות האחרונים הקידמה הגיעה לחיננית והם הצטרפו לפייסבוק שם הם משתדלים לעדכן ולצלם את הגוונים הקיימים במלאי…

אני לדוגמא, בהזדמנות בה הייתי עם הוריי באיזור הקריות, סחבתי אותם לחיננית, חפרתי להם בחוטים איזה שלוש שעות (איטית, אמרנו?) ויצאתי עם מגוון חוטים שבדיעבד חצי מהם הייתי משאירה שם, אבל אני בעייתית ידועה…

אופציה אחרת היא למצוא מפעל שמתעסק עם בדים ויש לו שאריות בדים. זה יידרוש התעסקות, מתיחה וגלגול של החוטים, ולפעמים גם לא יהיה יותר זול, אבל אני יודעת? לפחות אפשר ללכת ולראות בעיניים את הצבעים…

אופציה משמחת אחרת היא יצירת חוט מחולצות טריקו/שמלות/ או כל דבר שאתם מוצאים שאפשר לגזור. מה שמשמח באופציה הזאת זה שהיא נותנת תחושה משמחת של מחזור, ירקרקות ותרומה לאיכות הסביבה, מבחינת חומרים היא זולה באופן משמעותי וגם בפעולת הגזירה יש אלמנט מדיטטיבי כמעט כמו בסריגה עצמה, אם נכנסים לזה מספיק (איך גוזרים חולצה? – ככה! איך מחברים חוטים אחד לשני? – ככה! ). החסרונות מתגלים בשלבים מאוחרים יותר – כדי לקבל כמות של חוטים, צריך להשקיע המון שעות גזירה, בחוט שמתקבל יש הרבה מאוד "תפרים", שכדי לקבל עבודה נקיה (ואני מזכירה – אנחנו רוצים לקבל עבודה נקיה ושהשטיח שלנו לא יראה כמו שטיח סמרטוטי!) צריך להשקיע הרבה אנרגיה בלדלג ולהסתיר אותם. והבעיה הגדולה ביותר היא שחולצת טריקו (גם XXL) נותנת כמות קטנה יחסית של חוט. למי שסורג בשביל הסבבה, זה אולי לא מפריע שהשטיח שלו מורכב ממיליון צבעים שלא קשורים אחד לשני, כשהחלפת הצבעים נעשית באמצע סיבוב, כשנגמר החוט, אבל לפרפקציוניסטים שבינינו, צר לי להודיע שמיחזור לא הולך טוב עם פרפקציוניזם.

ואני מדברת מניסיון. כיוון שהדבר שהכי חשוב לי בסריגה זה שילובי הצבעים וניקיון העבודה, רוב הניסיונות שלי עם חוטי הטריקו הסתכמו בהמון עבודה ובסוף התוצאה לא היתה מספיק טובה לטעמי. בניסיון לקבל מגוון גדול של צבעים, ישבתי וגזרתי לי אלף חולצות, מה שבדיעבד, לא נתן הרבה. אפילו ניסיתי לצבוע בעצמי את מלאי החולצות הלבנות שהיו לי במטרה לקבל כמות בצבע אחיד, אבל היה מאוד עצוב לגלות שכל חולצה לבנה נצבעת קצת אחרת, גם אם כולן מוכנסות לאותה גיגית של צבע… זה גם לא כל כך קל לצבוע וכפות הידיים שלי היו כחולות משך שבועיים אחר כך (והעובדה שהדרדסים חזרו לאופנה לא עזרה לי בהסברים לאנשים)…

** עוד טיפ קטן בעניין הסריגה - אם סורגים דוגמאת שטיח עם חילופי צבעים, אנא מכם השתמשו בטכניקה המודגמת כאן לסיום סיבוב בצבע אחד והתחלת סיבוב בצבע שני. זאת שיטה גאונית לקבלת עבודה נקיה (על החלק הראשון שלה כבר המלצתי בעבר לסריגת ריבועים, אבל החלק השני אפילו יותר גאוני בעיני – סריגת התפר הראשון ללא עליית קומה בעיני שרשרת! כנסו כנסו!) **

למי שמחפש חומר חוטים לרכישה ברשת, או נמצא בחו"ל ולא יכול להגיע לחיננית, חפשו את המונח Zpagetti yarn…. אבל כל עוד אנחנו כאן, כל שנותר הוא לשגע בטלפון את אראלה מחיננית, לעקוב אחרי מלאי הצבעים שלה, להזמין ולקוות לטוב…

פשש…. חפרתי!

עד הפעם הבאה 3>

ליאת

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 405 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: