ללכת על גדול (:

נפתח בפרסומת קטנה – אני מתחילה להעביר סדנאת סריגה במסרגה אחת למתחילים, בחנות "מה קשור" בגדרה. אם בא לכם, או שאתם מכירים מישהו שבא לו, כל הפרטים כאן ובחנות – 08-8681296 (:

♥ ♥ ♥ ♥ ♥

ועכשיו –

חיכיתי לסופ"ש החורפי הראשון, כדי לכתוב לכם על סריגה בחוטי טריקו, שמתאימה כמובן, לקיץ…
סתם, האמת שנראה לי שהאטרף הקטן אליו נכנסו הסורגות בעניין חוטי הטריקו, לא יעלם לגמרי בחורף ואני סתם באיחור מטורף כי כולם כבר ניסו וכתבו על זה לפני עידנים.

אבל לא אכפת לי. יש לי את הקצב שלי (:

                              

אז מה שנקרא "חוטי טריקו" הוא בעצם חוטים עשויים מרצועות בד. אם הבד הוא מסוג טריקו ודומים לו, מתיחה של הרצועות מעגלת אותן לחוט עגול ועבה יחסית. סורגים מהחוטים האלה בעיקר שטיחים, סלסלאות למיניהן ופופים לישיבה.  לרוב שיטת הסריגה היא "במסרגה אחת" גם אם בפועל אפשר לסרוג בעזרת האצבעות (אפשרי לגמרי, רק יכול לקרוע את הידיים בשלב מסויים).

כשנעזרים במסרגה, זה בדרך כלל יעשה במסרגות 9mm עד 15mm לדעתי… נראה לי שלרוב סורגים בממוצע של 12mm. גם כאן בחירת המסרגה תהיה בהתאם לעובי החוט ואופיו ובהתאם לפריט שרוצים לסרוג (אם הוא אמור להיות רך כמו שטיח או קשיח יחסית, כמו סלסלה…).

את ענייני החוטים והמסקנות שלי, אתם יכולים למצוא בסוף הפוסט (כדי לא לחפור לאלה שאוהבים את התמונות) אבל בשורה התחתונה, למי שעניין בחירת הצבעים והשליטה בהם חשובים לו, זה לא פשוט להתנהלות (הממ… לפחות לי זה לא פשוט…).
אז למה אני כותבת על זה אחרי כל הקיטורים? כי יש משהו מדהים למי שרגיל לסרוג בחוטים רגילים, בזה שבאותה כמות עבודת סריגה, אתה מקבל תוצר במימדים ענקיים. לא יודעת להסביר, זה פשוט ממלא שמחה.

גאווה א' – שטיח תחרה

מהחוטים של חיננית סרגתי "שטיח תחרה" בגוון אפרסק (שאם היו לי אופציות אחרות, לעולם לעולם לעולם לא הייתי בוחרת בו). זה שטיח בגודל 1.1 מ"ר, שמשמש בעיקר ליופי ולאו דווקא  לשימוש סטנדרטי בשטיח, אבל הוא מהמם ומשמח אותי במיוחד (למרות שלי אישית אין שום שימוש בו אבל לא אכפת לי בכלל). איך עושים? לוקחים חוט (בצבע אחד, אני מתחננת…), במקרה הזה מסרגה 15mm, בוחרים דוגמאת מפית/מפת קרושה שאוהבים (אני השתמשתי בדוגמא הזאת) וסורגים.

כמובן שאני עצרתי בדוגמא כשנגמר לי החוט ועשיתי איזשהו סיום מאולתר, אבל אם תהיו מאורגנים יותר ממני (שזה ממש קל) תוכלו לסרוג שטיח בדוגמא שלמה, ובגודל שתרצו… אני חושבת שהשטיח הזה לקח לי בסביבות 2.2 קילו של חוט. אפשר בעיקרון לסרוג במסרגה קטנה יותר, מה ש"יבזבז" פחות חוט, אבל אז השטיח יצא פחות רך, מה שבמקרה הזה מהווה את אחד הדברים המשמחים ביותר שבו, אז חבל… 

וכמו שאתם רואים בתמונות, הייתי חייבת לצלם ככה שרואים את האולסטארס שלי, שהם הדבר השני שמשמח אותי בתמונות האלה (חוץ מזה שבאופנת צילום יצירות השטיחים, זה מאוד אופנתי שיראו את כפות הרגליים, אני מניחה שבשביל הפרופורציות לגודל השטיח…). כזאת אני, אופנתית (;

גאווה ב' – תיק ים

את הקיץ האחרון העברתי במתכונת ימי שני בבוקר בים. אני חושדת שאחת הסיבות למסורת הזאת היתה תיק הים שסרגתי לעצמי (סוג של סל…). גם הוא מחוט שקניתי בחיננית. גם את הצבע הזה לעולם לא הייתי בוחרת אם היו אופציות אחרות והגורל מלמד שהמשפט If you can't be with the one you love – Love the one you'r with עובד גם כאן. התאהבתי בתיק הזה קשות. צעדתי לאיטי על חוף הים כאילו אני כוסית עולם בביקיני מהמם, רק בגללו. אני יודעת שזה רק בראש שלי,  אבל זה היה שווה את התחושה…

את התיק הזה סרגתי במסרגה 9mm , גם כי החוט דק יחסית, וגם כי רציתי שהסריגה תהיה צפופה ביותר כדי שהוא "יעמוד" וישמור על הצורה שלו (גם סרגתי צפוף במכוון, בעיקר בשלב התחתית).  החיסרון (היחיד, לטעמי) של התיק הזה, הוא שהוא שוקל פחות או יותר כמו כל ציוד הים אותו הוא אמור להכיל, אבל הי, מה לא עושים בשביל האהבה…

גאווה ג' – תיק ים צבעוני

אחרי הצלחת תיק הים הראשון, ניסיתי לשחזר את ההצלחה תוך שכלול עניין ניצול החוטים. בניסיון לנצל צבעים מהם לא היה לי הרבה חוט (למשל חוטים שנגזרו מחולצות טריקו) וסרגתי את התיק הצבעוני, כשכל סיבוב נסרג בצבע אחר.

גם כאן, סריגה צפופה יחסית במסרגה "דקה", כדי שהתיק יעמוד. במקרה כזה קשה יותר לסרוג במתח אחיד, כיוון שכל חוט הוא קצת אחר. יש הרבה עבודה של הסתרת חוטים, וגם כאן, לעולם לא הייתי מגיעה לשילובי הצבעים האלה על דעת עצמי, אבל אלה החולצות שאחותי זרקה במעבר הדירה האחרון שלה ועם זה הייתי צריכה להסתדר…
 

ענייני חוטים וסריגה

מאיפה החוטים? שאלה טובה. תכלס, האופציה המאורגנת ביותר היא חיננית, שנמצאת בקיבוץ אפק שבקריות. כיוון שהמקור לחוטים הוא שאריות בדים ממפעלים, המלאי משתנה ומוגבל מאוד מבחינת מגוון הצבעים והכמויות. כיוון שלתושבי המרכז קצת קשה להגיע לשם, אפשר ורצוי להזמין בטלפון ולקבל את המשלוח בדואר. לי אישית זה כמעט בלתי אפשרי לבחור צבעים בטלפון, אבל חדשות טובות, בשבועות האחרונים הקידמה הגיעה לחיננית והם הצטרפו לפייסבוק שם הם משתדלים לעדכן ולצלם את הגוונים הקיימים במלאי…

אני לדוגמא, בהזדמנות בה הייתי עם הוריי באיזור הקריות, סחבתי אותם לחיננית, חפרתי להם בחוטים איזה שלוש שעות (איטית, אמרנו?) ויצאתי עם מגוון חוטים שבדיעבד חצי מהם הייתי משאירה שם, אבל אני בעייתית ידועה…

אופציה אחרת היא למצוא מפעל שמתעסק עם בדים ויש לו שאריות בדים. זה יידרוש התעסקות, מתיחה וגלגול של החוטים, ולפעמים גם לא יהיה יותר זול, אבל אני יודעת? לפחות אפשר ללכת ולראות בעיניים את הצבעים…

אופציה משמחת אחרת היא יצירת חוט מחולצות טריקו/שמלות/ או כל דבר שאתם מוצאים שאפשר לגזור. מה שמשמח באופציה הזאת זה שהיא נותנת תחושה משמחת של מחזור, ירקרקות ותרומה לאיכות הסביבה, מבחינת חומרים היא זולה באופן משמעותי וגם בפעולת הגזירה יש אלמנט מדיטטיבי כמעט כמו בסריגה עצמה, אם נכנסים לזה מספיק (איך גוזרים חולצה? – ככה! איך מחברים חוטים אחד לשני? – ככה! ). החסרונות מתגלים בשלבים מאוחרים יותר – כדי לקבל כמות של חוטים, צריך להשקיע המון שעות גזירה, בחוט שמתקבל יש הרבה מאוד "תפרים", שכדי לקבל עבודה נקיה (ואני מזכירה – אנחנו רוצים לקבל עבודה נקיה ושהשטיח שלנו לא יראה כמו שטיח סמרטוטי!) צריך להשקיע הרבה אנרגיה בלדלג ולהסתיר אותם. והבעיה הגדולה ביותר היא שחולצת טריקו (גם XXL) נותנת כמות קטנה יחסית של חוט. למי שסורג בשביל הסבבה, זה אולי לא מפריע שהשטיח שלו מורכב ממיליון צבעים שלא קשורים אחד לשני, כשהחלפת הצבעים נעשית באמצע סיבוב, כשנגמר החוט, אבל לפרפקציוניסטים שבינינו, צר לי להודיע שמיחזור לא הולך טוב עם פרפקציוניזם.

ואני מדברת מניסיון. כיוון שהדבר שהכי חשוב לי בסריגה זה שילובי הצבעים וניקיון העבודה, רוב הניסיונות שלי עם חוטי הטריקו הסתכמו בהמון עבודה ובסוף התוצאה לא היתה מספיק טובה לטעמי. בניסיון לקבל מגוון גדול של צבעים, ישבתי וגזרתי לי אלף חולצות, מה שבדיעבד, לא נתן הרבה. אפילו ניסיתי לצבוע בעצמי את מלאי החולצות הלבנות שהיו לי במטרה לקבל כמות בצבע אחיד, אבל היה מאוד עצוב לגלות שכל חולצה לבנה נצבעת קצת אחרת, גם אם כולן מוכנסות לאותה גיגית של צבע… זה גם לא כל כך קל לצבוע וכפות הידיים שלי היו כחולות משך שבועיים אחר כך (והעובדה שהדרדסים חזרו לאופנה לא עזרה לי בהסברים לאנשים)…

** עוד טיפ קטן בעניין הסריגה – אם סורגים דוגמאת שטיח עם חילופי צבעים, אנא מכם השתמשו בטכניקה המודגמת כאן לסיום סיבוב בצבע אחד והתחלת סיבוב בצבע שני. זאת שיטה גאונית לקבלת עבודה נקיה (על החלק הראשון שלה כבר המלצתי בעבר לסריגת ריבועים, אבל החלק השני אפילו יותר גאוני בעיני – סריגת התפר הראשון ללא עליית קומה בעיני שרשרת! כנסו כנסו!) **

למי שמחפש חומר חוטים לרכישה ברשת, או נמצא בחו"ל ולא יכול להגיע לחיננית, חפשו את המונח Zpagetti yarn…. אבל כל עוד אנחנו כאן, כל שנותר הוא לשגע בטלפון את אראלה מחיננית, לעקוב אחרי מלאי הצבעים שלה, להזמין ולקוות לטוב…

פשש…. חפרתי!

עד הפעם הבאה 3>

ליאת 

פוסט לערב חג > תיק הצמר החדש שלי

(אני יודעת שאני מאחרת ביום, אבל לא הצלחתי לוותר על הכותרת הזאת, שאני כל כך כל כך מרוצה ממנה…)

לכבוד החג, היה הגיוני שאצלם לכם את מתנות החג החגיגיות שסרגתי לאחייניותיי. זו היתה התכנית. אבל, כמו שלמדנו בשיעור שעבר, תכניות לחוד ומעשים לחוד. חשוב לציין שזה לא שלא סרגתי, זה פשוט לוקח לי זמן… אולי אני אצליח לסיים את המתנות לסוכות, בקצב בו חיי מתנהלים כרגע.

אבל!!! לשמחתי מצאתי מה להביא לכם, קוראיי היקרים, לערב החג – תמונות ראשונות של תיק הצמר החדש שסרגתי לי, ורשמים ראשונים מהחוויה…

אז קודם כל – באמת חוויה. נורא כיף לסרוג את התיק הזה כי הוא מאוד מאוד פשוט. הוא היה פרויקט החזרה לסריגה שלי, שקרתה באופן כללי אחרי שנתקלתי בבלוג Attic24 של לוסי (שעד הרגע הייתי בטוחה שקוראים לה אנני, אז טוב שבדקתי…). כנסו. כנסו ותבינו (:

(ולכל אלה שלא הגיעו לכאן בשביל הדיבורים > פה תמצאו את הוראות הסריגה לתיק ופה תמצאו את הוראות הסריגה לפרחים).

למה תיק צמר אתם שואלים? כי קודם כל גם לוסי יעדה את התיק הזה לצמר ואני רוצה להיות לוסי כנראה… שנית, כי בלי ביטנה הוא לא יכול להחזיק שום דבר במשקל רציני (ואין סיכוי שיש לי כוח לתפור לו ביטנה). נוסף לכל, הוא פשוט ענק… (כן, כהרגלי בקודש גם תיק אני מצליחה לעשות במידה לא נכונה והתעקשתי לעשות אותו גדול יותר מהמקור – טעות טעות טעות!).

הקטע הוא שלוסי באמת צריכה תיק ענק לצמר שלה, כי היא סורגת שמיכות ענק מטורפות במלא מלא צבעים, אז היא צריכה שתהיה איתה כל הזמן כמות גדולה של צמר, אני לעומתה, משמיכת תינוק בשלושה צבעים נשברת אחרי כמה ריבועים… (:
אבל, לא איכפת לי!  גם אם לא יהיה שימוש לתיק הזה, הוא מילא וממלא אותי עדיין שמחה גדולה!!! (כן, אני מפגרת…)

 

לסריגת התיק השתמשתי בצמר אקרילן בכל מיני עוביים (איך כותבים עובי ברבים?). תכלס, בחרתי ממצבור הצמר שלי את הצבעים שהכי נראו לי. וכמו שאת רואים, זה די הרבה צבעים. כמו שכתוב בדוגמא המקורית, מומלץ ביותר לסרוג את התיק מצמר עבה ונוקשה יותר, כדי שהתיק גם יעמוד יותר יפה וגם יהיה יותר חזק. מה שכמובן, לא עשיתי, כי כזאת אני, לא עושה מה שאומרים לי. לכן, התיק שלי ענק, עקום וחלשלוש, אבל כבר התגברתי על האכזבה. אני מקבלת אותו ואוהבת אותו כמו שהוא (או יותר נכון, כמו שאני עשיתי אותו…).

 

גם במקרה הזה, שיטוט קצר ברשת יראה לכם עשרות ביצועים של התיק הזה, מה שאומר שהבלוג של לוסי ממש ממש מצליח (למרות שקוראים לה לוסי) וגם שסרגניות לא יוותרו על הזדמנות מקסימה שכזאת להשתמש בשאריות הצמר שלהן!!!

ואני אומרת – לכו על זה. סריגת עמודים פשוטה פשוטה ותוצאה משמחת (בעיקר אם נצמדים להוראות). גם הפרחים מאוד פשוטים ועל העלים ויתרתי (כי גם לי יש את הגבולות שלי).  בדיעבד, אני שוב ממליצה על סיום השורות והחלפת צבע לפי השיטה הזאת (שכמובן מצאתי אותה מיד אחרי שסיימתי את התיק ולכן לא עזרה לי בכלום…).

            

חג שמח, שנה טובה שתהיה לכולנו, וחכו שתראו את המתנות שאני סורגת לחג באיחור… (:

נ.ב.

לסיום, הייתי חייבת…